Second Ability לפרוש ידיים ולעוף!

כל אחד מאיתנו מכיר לפחות חבר אחד בעל צרכים מיוחדים, בין אם נכה צה"ל או פגוע תאונת דרכים. הנכים ובעלי צרכים מיוחדים ניצבים מול מכשולים רבים בחיים וגם הכניסה וההשתתפות בעולמות וירטואליים תלת ממדיים כרוכה במכשולים וחסמים לא מעטים. מטאוורסנס החליטה להירתם ולעזור לאנשים שניצבים מול אתגרים אלה להיכנס ולהצליח גם בעולמות וירטואליים תלת ממדיים כמו סקנד לייף.

מטאוורסנס הצטרפה לקבוצת Second Ability Mentors ומסייעת לאנשים עם צרכים מיוחדים להיכנס לתוך סקנד לייף עולם וירטואלי תלת ממדי יציר משתתפיו. ברגע שהם כבר "שם" בתוך העולם הוירטואלי, מטאוורסנס מסייעת להם להשתלב בקהילה ובחברה הוירטואלית באמצעות תמיכה והנחייה, מידע, עידוד, אימון והדרכה. בכול בדרך חווייתית וכייפית.

במפגש הנחייה אישי אחד על אחד ותוך תשומת לב אישית לצרכים המיוחדים של המשתתף, אנו עורכים סיורים וירטואליים במקומות מרתקים, יוצאים לקניות ועורכים "מייקאובר" לאוואטר - הדמות הוירטואלית , כחלק מתהליך הלמידה. אנחנו מוצאים שלעיתים קרובות תשומת לב אישית היא קריטית עבור הצלחתם של אנשים עם צרכים מיוחדים.

זו חוויה מדהימה לעזור למי שלעולם לא יוכל ללכת בעולם הממשי לקפוץ על טרמפולינה וירטואלית.עבור המשתתפים זוהי חוויה משמעותית שיכולה לשנות להם את החיים




אנו מבקרים במוזיאונים, רוקדים הרבה במסיבות, יוצאים למסעות ביערות וירטואליים ועושים ספורט אקסטרים, כן אקסטרים וירטואלי: עפים מעל הרים והרי געש וירטואליים, צונחים צניחה חופשית ממגדל אייפל ועוד. כל הדברים המשמעותיים שגורמים הנאה מיוחדת לאדם בעל צרכים מיוחדים עם מגבלות פיזית או נפשית.


ד"ר חנן גזית | מנכ"ל מטאוורסנס

מטאוורסנס הופכים עולמות וירטואליים בשבילך!

www.metaversense.com

בלוג www.vrider.net

טוויטר: www.twitter.com/VRider



משחק סימולציה וירטואלי: בנעליו של אסיר אפרו-אמרקאי בתוך סקונד לייף

הסכמה! הוא משחק סימולציה בגוף ראשון שמבוסס על ספרה של הארייט א. ושינגטון "אפרטהייד רפואי" שפותח על ידי ילדים בתוך סקנד לייף והועבר בשלמותו לתוך סקנד לייף מבוגרים. במשחק אתם נכנסים בנעליו של אסיר אפרו-אמריקאי שצריך לקבל החלטות קשות האם להסכים להישלח לניסויים רפואיים. משחק לשחק תקופת המשחק משנות ה - 40 של המאה הקודמת ועד היום.
 

זיכרון וירטואלי מחשבה אחת לפני החזרה לשגרה

כתבתי על היזכור הפרטי שלי כאן ולצערי במציאות שעוטפת אותנו נוספו סביבי מאז הרבה פיסות חיים שלעולם לא יאוחדו שוב. לכן בחרתי להעלות ולהציף מחדש מחשבה אחת לפני החזרה לשגרה בגרסה מקוצרת:

מי מאיתנו לא היה רוצה להחזיר את מחוגי שעון הזמן לאחור כדי לחיות אפילו לרגע קצר את העבר עם אהובי נפשו שאינם עוד. שימור הזיכרון וההנצחה מתבססים על מנגנוני הזיכרון האנושי, נאחזים בכל עוגן חושי אפשרי, החל בתמונות וחפצים וכלה בריחות. כל אלה משמשים עוגנים המקלים על שיחזור פיסות חיים, הסיפורים הקטנים שמרכיבים את הפסיפס הגדול שנקרא חיים. טכנולוגיות המחשוב והמידע פותחות אפשרויות חדשות להנצחה ושימור הזיכרון שלא היו קיימות קודם לכן. יחסי גומלין מורכבים מתקיימים בין האבל האישי הפרטי לבין ביטויו הציבורי. על ההתמודדות עם השכול דרך הנצחה ברשת כתב בעבר ד"ר ירדן לוינסקי כאן ואותי מעניינת השאלה: מה צופנות טכנולוגיות הידע בעתיד? האם נוכל באמצעותן לשחזור ולהנציח את העבר?


בואו נצא מנקודת הנחה שניתן ליצור דמות וירטואלית תלת ממדית לצרכי הנצחה ושימור שכוללת הולוגרמה דיגיטאלית מדויקת של ממדי הגוף, תווי הפנים יחד עם חתימה קולית דיגיטאלית, תחושת המגע וריח הגוף. שילוב של טכנולוגיות בינה מלאכותית יאפשרו לבצע אינטראקציה עם הדמות המשוחזרת ודרכן לחוות שוב את המפגש. נשמע דמיוני ומופרך?


אז זהו שלא. טכנולוגיות שפותחו במקור לצרכים ביטחוניים מצד אחד, ולתעשיית הבידור ומשחקי המחשב מצד שני, עשויות לייצר את הפתרונות הממשיים.

לדוגמה, HU ועמיתיו פיתחו מערכת המאפשרת להפוך תמונה דו-ממדית של פנים לתמונה תלת-ממדית. שילוב הבעות פנים ויצירת קול יאפשרו בעתיד הלא רחוק לקיים אינטראקציה עם הדמות המשוחזרת. דוגמה נוספת היא הבניית ייצוגי פנים והבעות מלאכותיים במנוע iViZLab

גם טכנולוגיית יצירת חתימת ריח וירטואלית מלאכותי שמכונה בפי פרופ` דוד הראל, חתן פרס ישראל ממכון ויצמן למדע האף הוירטואלי, הולכת ומתפתחת בצעדי ענק.

נותרנו עם השאלה הפתוחה: האם בעתיד יאפשר לנו להנציח ולשמר את העבר בדרכים חווייתיות חדשות?